חיים אליה - עורך דין תעבורה
דרגו את המאמר

נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות
נהיגה בשכרות

רבים שואלים אותי לעבירה של נהיגה בשכרות כאשר לטענתם לא נהגו שיכורים אך למרות זאת המכשיר הראה שכן.
אז חשוב לעמוד על מספר הבדלים, כך שאסביר במאמר זה מיהו שיכור ? ומה ההבדל בין שיכור כך שאינו יודע להבחין בין מציאות לדמיון בלשון העם “שיכור/מסטול/לא מבין” לבין שיכור מבחינה משפטית. כבר עכשיו אומר כי אין צורך כי השיכור יהא שיכור “מסטול” בלשון העם כדי לעלות על הרכב ולנהוג אלא מספיק גם שיכור מבחינה משפטית כפי שאפרט להלן:

מיהו שיכור ? מהי נהיגה בשכרות?

ראשית יש לבחון את ההגדרה המשפטית לשיכור אזי בתיקון 97 לפקודת התעבורה – הגדרת “שיכור” סעיף 64 (ב) הגדיר ארבעה סוגים של שיכורים או נוהגים תחת השפעת אלכוהול:

1. נהג אשר שותה משקה אלכוהולי תוך כדי נהיגה, אין רלוונטיות אם היה שיכור או לא, הרציונל המונח כי שוטר אחד יכול לומר שהוא שיכור והשני יאמר שלא שיכור. ולכן, אם שתית, מספיקה שתייה אחת בכמות שבין שמעל 290 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף תוך – אסור לנהוג.
לחילופין אם נהג הרכב נהג תחת השפעת סמים, למרות שאין שכרות בנהיגה תחת סמים אך מלשון החוק ייחשב כמי שחשוד בנהיגה בשכרות. ואין רלוונטיות לנהיגה בשכרות פעם ראשונה לוודאי אין המרת דוח תנועה באזהרה או בקשה לביטול דוח תנועה בעבירה זו.

2. או אם נמצא בגופו ריכוז אלכוהול גבוה, מהקבוע בתקנות התעבורה ע”י שר התחבורה.

3. כמו גם במידה במידה והחשוד מסרב לעבור בדיקת נשיפה או בדיקת דם – הרי הוא גם נכלל בהגדרת שכרות.

דברי הסבר :

באשר לשיכור המופיע בסעיף 1 (חלק שני של הסעיף) לעיל, נהג שכזה לא שיכור כי אם נהג תחת השפעת סמים, הרי הוא מסומם ולא שיכור. ולכן, המחוקק בחר ליצור סעיף סטטוטורי סעיף 64 ב’ הקובע כי הנהג הוא נהג שיכור.

באשר לשיכור המופיע בסעיף 2 לעיל כש”בגופו” ריכוז אלכוהול העולה על מה “שקבע על יד שר התחבורה” – הרי שמי שהיה נוהג ובגופו ריכוז העולה על מה שאושר היה נחשב שיכור.

באשר לשיכור המופיע בסעיף 1 לעיל שנהג בהשפעת משקאות משכרים, אלא שניתנת לו האפשרות להוכיח שלא היה בגופו ריכוז העולה על מה שאושר על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת. ואם לא יעשה כן נכנס לחלופה של סעיף 3 סירוב לשכרות. וכאן בדיוק חלה “חזקת הסירוב”. כלומר, בגלל שהוא לא מסר בדיקה רואים אותו שיכור ומי ששיכור ונוהג הרי הוא נהג בשכרות.

לעניין חזקת סירוב אין מספיק שהשוטר יסמן רק “וי” בטופס אלא מעבר לכך חייב שכן אם לא הוסברה משמעות הסירוב אין הרשעה ! וכפועל יוצא מכך אין תיק.

מה לגבי אוכלוסיות מיוחדות. קרי, נהגים חדשים או נהגים צעירים ?

“אוכלוסיות מיוחדות” ? נהגים צעירים פחות מגיל 24 או נהג חדש, הדרישה הינה בפחות 100 מק”ג לליטר אויר נשוף וזהו התיקון האחרון. כך, שאנו מוצאים היום נהגים צעירים/ חדשים עם ריכוז של מעל 50 מק”ג לליטר אויר נשוף, ופניהם לבית משפט עם כתב אישום בגין נהיגה בשכרות ולהם המאשימה מבקשת מאסר בפועל – מה שלא היה קודם לכן.

ומדוע כך קבע המחוקק והחמיר עם אוכלוסיות אלו בנהיגה בשכרות ?

כיון שהנהגים אלו מעורבים יותר בתאונות קטלניות, בהשוואה לגילאים בוגרים יותר, ולכן החליט להילחם מלחמת חורמה בתופעה. אך מכתבי אישום אחרונים עדיין ניתן בהחלט לתקוף את מפעיל המכשיר את הזמנים שעצרו את הנהגים את הסימונים ואת אופן הבדיקה גם לנהגים חדשים וצעירים המואשמים בנהיגה בשכרות וגם לנהגים בוגרים.

ראו החלטה בתיק בו ייצגתי פ”ל 2236/05/16 ( הצלחות מוכחות) כמות של 845 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף בו בית המשפט נזף במדינה על ניהול ההליך כאשר בית המשפט משחרר את עדי התביעה וממליץ למאשימה לשקול את המשך ההליך כנגד הנאשם.

 

צור קשר, אנו כאן במטרה לעזור, משרדינו נותן ייעוץ משפטי ראשוני – ללא עלות.

עורך דין תעבורה | עו”ד תעבורה חיים אליה 0524-42-42-21  משרד 077-530-9587

אל תהסס ותתקשר לנייד גם במקרים דחופים 24/7.

סגירת תפריט
×
שלום,
כתוב הודעה או התקשר.
FrenchRussiaUSAPalestine
צור קשר
הגיעו אלינו
דילוג לתוכן